פסק-דין בתיק ע"מ 518-08

א.         הרקע לערעור

1.         המשיב, פקיד השומה באר שבע, הוציא למערער שומות לפי מיטב שפיטה לשלוש השנים 2004, 2003, 2002 - אשר סכום המס המצטבר שנקבע בהן עולה בהיקף משמעותי ביותר על סכום ההכנסות החייבות עליהן הצהיר המערער באותן השנים.

            קביעת סכומי המס בשומות הורכבה משני מקורות הכנסה עיקריים.

            האחד - הכנסות מהשכרת מקרקעין והשני השמטה נטענת של נכסים מהצהרת הון.

            השגות המערער נדחו - ועל כך הוגש ערעור זה שבפני.

            בטרם בירור הראיות לגופן הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פס"ד חלקי, בענין תוספת ההכנסה מהשכרת הנכסים.

            המחלוקת העיקרית שנותרה בין הצדדים - ובענינה הובאו ראיותיהם - ענינה בקביעת המשיב לפיה השמיט המערער סכומים ניכרים מהצהרת ההון שלו ליום 31.12.02 (הוגשה ב- 24.8.06). המערער טוען לעומתו, כי לא היו דברים מעולם וה"נכסים" שנטען כי הושמטו  מעולם לא היו בבעלותו.

בנוסף - נקבע בשומה כי המערער השמיט מהצהרת ההון שני כלי רכב, תכולת דירה ונסיעות רבות שנסע לחו"ל.

2.         הרקע למחלוקת העיקרית הינו בתקופת פעילותו של המערער, איש עסקים באר שבעי, כבעלים וכיו"ר קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע - הנמנית על ליגת העל. (להלן - "המועדון" "הפועל באר שבע" או "העמותה").

            ביום 20.11.1997 נערך הסכם בין המערער לבין מר אליעזר להב (להלן - "להב") ובו העביר להב למערער את השליטה המלאה במועדון (להלן: "הסכם הרכישה"). בהסכם הרכישה נקבע בין היתר, כי "סך התמורה בגין העברת ניהול העמותה לידי זינו (המערער) נקבע לשישה מליון ש"ח... וסכום זה ישולם באופן, בשיעורים, במועדים וממקורות המימון כמפורט להלן...".

            בהסכם הרכישה פורטו התחייבויותיו השונות של המערער להסרת כל התחייבויותיו האישיות של להב לקבוצה - תוך העברתן למערער ובמקביל להסבת "הלוואות הבעלים" שהעמיד להב לקבוצה לטובת המערער.

            בבדיקותיו מצא המשיב כי עד ליום 31.12.02 הזרים המערער לקופת הפועל באר שבע - כהלוואת בעלים - סכום העולה כדי 5.5 מליון ש"ח. סכום זה נלמד משטר הון לפיו חייבת העמותה למערער ארבעה מליון ש"ח, ומכרטסת הלוואת בעלים לפיה קיימת יתרת הלוואת בעלים נוספת של המערער לעמותה בסכום של כ- 1.5 מליון ש"ח.

לטענת המשיב, סכום מצטבר זה מהווה יתרת זכות של המערער כלפי העמותה בהיותו סכום שהועבר לרשותה על ידי המערער.

על אף זאת - לא כלל המערער סכום זה בהצהרת ההון ל- 31.12.02.

לאור זאת ובהעדר הסבר סביר למקור ההון והנכסים הנ"ל, ייחס המשיב סכום זה במלואו כהכנסות חייבות שהיו למערער בשנות המס נשוא ערעור זה ואשר לא נכללו בדוחותיו.

3.         המערער טוען כנגד המשיב כי אין ללמוד מאומה מכרטסת הלוואות הבעלים ומשטר ההון הנ"ל.

            לטענתו, שטר ההון איננו אלא מסמך פורמלי שנערך לדרישות ההתאחדות לכדורגל - ותאגידי הבקרה הפועלים מטעמה - אולם אין בשטר ההון כדי להעיד על הלוואות בעלים או הזרמת הון מהמערער לקבוצה.

            אשר לכרטסת הלוואות הבעלים - טוען המערער כי ספרי האגודה אינם מבוקרים, מלאים סתירות כרימון ואין בסיס לממצא שהסיק המשיב מיתרת ההלוואה שמצא בדף מסויים, ממצא הנסתר לדבריו ממסמכים אחרים.

4.         הצדדים חלוקים גם בשאלת נטלי הראיה. לטענת המערער משלא נפסלו ספריו - חובת הראיה הינה על המשיב.